תזונה קטוגנית וגאוט
מה זה גאוט?
גַאוּט או פּוֹדַגְרָה בלועזית, שיגדון או צינית בעברית, הם השמות של דלקת מפרקים הנובעת מרמות גבוהות של חומצת שתן באופן עקבי בדם, מצב הקרוי "היפר-אוּריצֶמִיַה (Hyperuricemia). המחלה פוגעת בכמה מערכות בגוף - בעיקר מערכת השלד והמפרקים והכליות.
במשך מאות שנים לא ידעו מה הגורם למחלה אך נטו לייחס אותה לאנשים נהנתנים, שאוהבים לאכול ולשתות. לכן דבק בה השם “מחלת המלכים".
בין השמות המפורסמים שחלו במחלה ניתן למצוא את אסא מלך יהודה, הקיסרים הרומים קרל הרביעי וקרל החמישי, מלך אנגליה הנרי השמיני וראש ממשלת ישראל אריאל שרון.
המחלה באה לידי ביטוי בהתקפים של דלקת מפרקים המלוּוה בנפיחות ובכאבים עזים במפרקים. הדלקת נוצרת כתגובה של מערכת החיסון למשקעים גבישיים של חומצה אוּרית במפרק. המחלה עלולה לגרום לסבל רב.
השכיחות של גאוט בעולם היא עד כ כ-6.8% מהאוכלוסייה הבוגרת. השכיחות עולה עם הגיל, במיוחד אצל גברים.
המחלה קשורה לסגנון חיים של אכילה ושתייה מרובה של אלכוהול, אך גם לגנטיקה.
בנוסף קיימות השפעות של גורמים נוספים כמו יכולת הגוף לפנות את החומצה האורית מן הגוף (מצב הכליות), השפעה של תרופות, סוכרת, השמנת יתר, יתר לחץ דם ועוד.
הגורם למחלה אינו ריכוז החומצה האורית בדם, אלא גם משך הזמן שבו הריכוז גבוה. ככל שהרמה של החומצה האורית בדם גבוהה יותר וממושכת יותר, כך עולה הסיכון ללקות בגאוט.
חשוב לציין כי רמה גבוהה של חומצה אורית לא בהכרח תוביל לגאוט. לא כל החולים בהיפר-אוריצמיה (רמות גבוהות של חומצת שתן בדם) יחלו בגאוט. כמו כן, לא כל אלו הסובלים מגאוט יהיו בהכרח עם רמות גבוהות של חומצת שתן.
פורינים
בתזונה הקטוגנית אנו נוטים לצרוך הרבה מזון מן החי. (רוצים לדעת עוד על התזונה הקטוגנית? לחצו כאן).
פורינים הם סוג של תרכובות אורגניות שנמצאות במזונות מן החי, במיוחד בבשר אדום, דגים ומאכלי ים. בשר עוף מכיל אף הוא פורינים אך פחות מאשר בשר אדום, דגים ומאכלי ים.
ניתן גם למצוא פורינים בירקות כדוגמת: כרובית, פטריות, תרד וכדומה, אך רוב הירקות מכילים פורינים מסוג היפוקסנטין אשר אינם מתפרקים לחומצה אורית.
כאשר אנחנו אוכלים מזון עשיר בפורינים, הגוף מפרק את הפורינים לחומצה אורית. דבר המעלה את רמת החומצה האורית בדם.
במצבים רגילים, הגוף מפריש את החומצה האורית דרך השתן. אולם, כאשר יש עומס של חומצה אורית, או בעיות בהפרשתה, היא עלולה להצטבר בגוף. רמה גבוהה של חומצת שתן עלולה להוביל להיווצרות של גאוט, אך כפי שציינתי מקודם, לא בהכרח.
אני מאובחן עם גאוט
מצד אחד, אם יש לכם גאוט יתכן מאוד שתזונה קטוגנית לא תהיה מתאימה לכם, מאחר שתיתכן עליה ברמות החומצה האורית שלכם, דבר אשר עלול להחמיר את המחלה ואת עוצמת ההתפרצות של ההתקפים.
מצד שני, יש מחקרים המראים שתזונה קטוגנית, אשר מפחיתה את הדלקתיות שבגוף, יכולה לסייע בניהול התקפי הגאוט והפחתת שכיחותם. לכן חשוב מאוד להתייעץ עם רופא לפני ביצוע שינוי תזונתי.
חולי גאוט צריכים לקחת בחשבון שבתחילת הדרך בתזונה הקטוגנית יש "תחרות" בין הפרשות הקטונים (התוצר של פירוק השומן) לבין הפרשת חומצת השתן, מן הגוף.
תחרות זו עלולה לגרום להצטברות של חומצת שתן בדם ולכן רצוי לקחת תרופה, כדוגמת אלופורינול (אלוריל), שתסייע בתקופה זו. אלופורינול היא תרופה ותיקה ומוכרת לטיפול בגאוט. אך הדבר מחייב התייעצות ובדיקה על ידי רופא.
במקרה של גאוט, עדיף להפחית את צריכת הפורינים בצורה דרסטית, אך זהו עצה כללית, וכל גוף מגיב אחרת. לכן כפי שציינתי, חשוב להיות בקשר קרוב עם הרופא ולעקוב אחר ההמלצות שלו.
