המדריך לתזונה קטוגנית · נספח
למי אסור לעשות תזונה קטוגנית
בקצרה
לא מתאים:
- הריון.
- הפרעות אכילה.
- פגיעה כלייתית משמעותית, דיאליזה או השתלת כליה.
- מחלת כבד קשה ואי-ספיקת כבד.
- דלקת לבלב ובעיות לבלב משמעותיות.
רק באישור ובפיקוח רופא:
- סוכרת מסוג 1 (בליווי רפואי צמוד).
- סוכרת מסוג 2.
- שימוש במעכבי SGLT-2.
- מחלות לב.
- הנקה.
- אבנים בכליות וכליה אחת.
- גאוט.
- שימוש קבוע בתרופות.
- כריתת כיס מרה.
סוכרת
סוכרת מסוג 1
תזונה קטוגנית עשויה לשפר את איזון הסוכר אצל חלק מהחולים בסוכרת מסוג 1, אבל העדויות בנושא עדיין מוגבלות. המחסור באינסולין, יחד עם הורמוני דחק, עלול לגרום לחמצת קטוטית סוכרתית (קטואסידוזיס), מצב מסכן חיים. קיים גם סיכון להיפוגליקמיה (ירידה מסוכנת ברמת הסוכר).
ההמלצה: רק באישור רופא ובליווי רפואי צמוד, כולל התאמה של מינוני האינסולין.
סוכרת מסוג 2
לתזונה הקטוגנית יתרונות רבים בסוכרת מסוג 2. היא מבוססת על חשיפה נמוכה לאינסולין ומשפרת את תנגודת האינסולין. התמדה בתזונה עשויה לאפשר הפחתה משמעותית בתרופות, והירידה במשקל שמלווה אותה בדרך כלל משפרת את המצב עוד יותר.
אנשים רבים שמטופלים באינסולין, במונג'רו או בוויגובי עושים את התזונה בפיקוח רופא. חשוב לדעת שהסוכר יורד מהר בתחילת התזונה, ולכן לעיתים צריך להתאים את מינוני התרופות כדי למנוע היפוגליקמיה.
ההמלצה: אפשרי, בהתייעצות ובמעקב של הרופא שלכם.
מעכבי SGLT-2
תרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2, כמו ג'רדיאנס ופורסיגה (ותרופות משולבות שמכילות אותן), עלולות בשילוב עם תזונה קטוגנית לגרום לחמצת קטוטית, גם כשרמת הסוכר בדם תקינה. זה מה שהופך את המצב למסוכן במיוחד, כי קשה לזהות אותו.
ההמלצה: לא להתחיל את התזונה בלי התייעצות עם הרופא שלכם.
מחלות לב
מי שסובל ממחלת לב צריך לקבל אישור מהקרדיולוג שלו לפני שמתחיל בתזונה, ולהיות במעקב רפואי.
כליות
עומס על הכליות
קיימת אמונה מוטעית שתזונה קטוגנית מעמיסה על הכליות ופוגעת בהן. האמונה הזו נובעת מהתפיסה שבקטו אוכלים הרבה חלבון. בתזונה קטוגנית נכונה אוכלים חלבון לפי צורכי הגוף, בהתאם להמלצה הכללית המקובלת: כ-1.2 גרם חלבון לכל קילו ממשקל הגוף. זו לא כמות שמעמיסה על כליות תקינות.
בעיות בכליות
אנשים עם פגיעה משמעותית בתפקוד הכליות, מטופלי דיאליזה ומושתלי כליה, לא צריכים לעשות את התזונה.
אם הפגיעה קלה, או שהיא סיבוך של סוכרת, דווקא איזון הסוכר יכול לשפר את המצב, אבל רק בליווי רפואי צמוד.
מי שיש לו כליה אחת תקינה יכול לעשות את התזונה בהתייעצות עם רופא ובמעקב של תפקודי הכליות.
אבנים בכליות
אחד הגורמים להיווצרות אבנים בכליות הוא התייבשות. בתזונה הקטוגנית הגוף משחרר הרבה נוזלים בשתן, בעיקר בתחילת הדרך, ולכן קל להגיע להתייבשות. שתו הרבה מים.
מי שסובל מאבנים בכליות יכול לעשות את התזונה, עם שתייה מרובה, ולפעמים גם בשילוב טיפול תרופתי. לכן חובה להתייעץ עם רופא ולעשות את התזונה בפיקוח רפואי.
הריון והנקה
הריון
כמעט אין מחקרים על תזונה קטוגנית בהריון, כי לא אתי לערוך ניסויים על עוברים. המעט שיש מעלה סימני שאלה:
- במחקרים על עכברים נמצאה השפעה של תזונה קטוגנית על התפתחות העוברים, כולל גודל הלב והמוח.
- מחקר שפורסם ב-New England Journal of Medicine מצא קשר בין רמות קטונים גבוהות בדם של נשים הרות עם סוכרת לבין ציוני אינטליגנציה נמוכים יותר אצל ילדיהן.
- מחקר נוסף מצא שנשים שהגבילו פחמימות בתקופה שסביב ההתעברות היו בסיכון גבוה יותר ללדת תינוק עם מום בתעלה העצבית, מום שמתפתח בשבועות הראשונים של ההריון.
יש נשים שמעידות שההריון בקטו היה ההריון הכי טוב שהיה להן, אבל עדיין יש עדויות להתפתחות לא תקינה של העובר, במיוחד בשליש הראשון. לכן, לדעתי, זה לא שווה את הסיכון. יוצאים מהתזונה למשך ההריון, וחוזרים אליה אחריו.
הנקה
בזמן הנקה אפשר לעשות תזונה קטוגנית רק בליווי צמוד ומדויק, מאחר שהצרכים התזונתיים של האמא והתינוק משתנים משבוע לשבוע. חשוב לדעת שדווחו מקרים נדירים של חמצת אצל מניקות בתזונה דלת פחמימות. לכן, לפני שמתחילים, חובה להתייעץ עם רופא.
גאוט
גאוט (שיגדון) הוא דלקת מפרקים שנגרמת מרמות גבוהות של חומצת שתן (חומצה אורית) בדם. היא מתבטאת בהתקפים של נפיחות וכאב עז במפרק. המחלה קשורה לאורח חיים, אבל גם לגנטיקה, לתפקוד הכליות, לתרופות, לסוכרת, להשמנה וליתר לחץ דם.
חשוב לציין שלא כל מי שיש לו רמות גבוהות של חומצת שתן יחלה בגאוט, ולא כל חולי הגאוט סובלים מרמות גבוהות.
אצל חולי גאוט התזונה הקטוגנית היא דילמה. מצד אחד, בתחילת הדרך יש "תחרות" בכליות בין הפרשת הקטונים לבין הפרשת חומצת השתן, וזה עלול להעלות את רמת חומצת השתן בדם ולהחמיר את ההתקפים. מצד שני, יש מחקרים שמראים שהתזונה, שמפחיתה דלקתיות, יכולה לעזור להפחית את תדירות ההתקפים.
ההמלצה: רק בהתייעצות עם רופא. ייתכן שהרופא ימליץ על טיפול מונע לתקופה הראשונה.
כבד, לבלב וכיס מרה
כבד
הכבד הוא האיבר שמייצר את גופי הקטון ומעבד את השומן. לכן מי שסובל ממחלת כבד קשה או מאי-ספיקת כבד לא צריך לעשות את התזונה. לעומת זאת, כבד שומני דווקא עשוי להשתפר בתזונה קטוגנית, אבל גם כאן, בהתייעצות עם רופא.
לבלב
הלבלב מפריש את האנזימים שמפרקים את השומן. מי שסובל מדלקת לבלב או מבעיות לבלב משמעותיות לא צריך לעשות את התזונה.
כריתת כיס מרה
אחרי כריתת כיס מרה אפשר לעשות את התזונה. צריך רק לשים לב לשני דברים: עיכול השומן עלול להיות קשה יותר, ולכן כדאי להעלות את כמות השומן בהדרגה. בנוסף, צריך לשים לב לספיגה של ויטמינים מסיסי שומן (A, D, E, K), ולבדוק אותם בבדיקות דם.
שימוש קבוע בתרופות
חלק מהתרופות דורשות התאמת מינון כשמתחילים תזונה קטוגנית. זה נכון במיוחד לתרופות לסוכרת, וגם לתרופות ללחץ דם, כי לחץ הדם יורד לא פעם מהר בתחילת התזונה. אם אתם נוטלים תרופות באופן קבוע, התייעצו עם הרופא שלכם לפני שמתחילים.
הפרעות אכילה
אם אתם מתמודדים עם הפרעת אכילה, כמו אנורקסיה או בולימיה, או סובלים מתת-משקל, התזונה הקטוגנית לא מתאימה לכם. הדבר הכי חשוב עכשיו הוא לקבל טיפול ותמיכה מקצועית.
אם אף אחד מהמצבים האלה לא נוגע אליכם, או שקיבלתם את אישור הרופא, אתם מוזמנים לחזור להמדריך לתזונה קטוגנית ולהתחיל את הדרך.
יש לכם את הידע. אני אתן לכם את הכלים.
תפריט מותאם אישית, תוכנית ברורה וליווי צמוד בדרך לתוצאות.
