המדריך לתזונה קטוגנית · פרק 3 מתוך 8

מה אוכלים בתזונה קטוגנית?

חנן אביסףכ-23 דקות קריאהעודכן בספטמבר 2026

המזונות המותרים בתזונה

התזונה הקטוגנית המוצגת במדריך מתבססת על אכילה של בשר, דגים, ביצים ומוצרי חלב שמנים. לצידם, אנחנו אוכלים ירקות, פירות, אגוזים וזרעים, בכמות מוגבלת ומצומצמת.

מאחר שאנחנו מתמקדים בעיקר במזונות מן החי, אפשר לומר שהתזונה הקטוגנית קרובה יחסית בסגנונה לתזונה הקרניבורית.

אם אתם נמנעים מאכילה של בשר, אל דאגה, אפשר גם לעשות תזונה קטוגנית מבלי לאכול בשר.

תזונה קטוגנית פסקטריאנית

תזונה קטוגנית פסקטריאנית, שכוללת דגים, ביצים ומוצרי חלב, אפשרית בקלות יחסית. רק קחו בחשבון שהתזונה די מונוטונית ושהדגים יהפכו למרכיב מרכזי בתפריט שלכם. אתם תאכלו אותם כמעט כל יום.

תזונה קטוגנית צמחונית

תזונה קטוגנית צמחונית, שבה נמנעים מבשר ודגים אבל אוכלים ביצים ומוצרי חלב, היא אפשרית, אך יש לקחת בחשבון שהיא הרבה יותר קשה לתפעול. קיים קושי יום-יומי למצוא מקורות מספקים של חלבון ושומן, והתפריט מאוד מונוטוני.

בשר

נתחי בשר שמנים על קרש חיתוך

מזון מן החי הוא אחד המרכיבים העיקריים בתזונה הקטוגנית. אנחנו אוכלים את בעלי החיים מהאף ועד הזנב, וכל חלקי החיה מתאימים לתזונה. הבשר יכול להגיע מכל מקור חי, כמו שנאמר: אם היה לו פעם דופק, אנחנו אוכלים את זה.

בתזונה הקטוגנית אנו נוטים לאכול את הנתחים השמנים, מאחר שיש בהם את יחס השומן לחלבון שמתאים לתזונה. אולי בגלל סיבה זו קיימת אצל חלק מהאנשים תפיסה מוטעית שבקטו אוכלים כל היום את הגושים הלבנים של השומן.

זה כמובן רחוק מהמציאות. אנחנו אוכלים אוכל רגיל וטעים ולא הררים של גושי שומן. אם אתם אוהבים את גושי השומן, לבריאות, אבל ככה לא נראית התזונה. הבשר שסביבם שמן מספיק גם בלי לאכול אותם.

בתזונה אפשר לשלב גם נתחים רזים, כמו פילה בקר, שייטל, חזה עוף וכדומה. כאשר אנחנו אוכלים נתח רזה יחסית, נשתדל להוסיף לצידו תוספת של שומן, כמו טחינה, מיונז או שמן הזית שבסלט שמוגש לצד מנת הבשר.

אנחנו משתדלים לאכול מוצרי בשר מעובדים כמה שפחות, מאחר שבהרבה תהליכי עיבוד מוסיפים להם עמילן, קמח או סוכרים שאינם מתאימים לתזונה. לכן מומלץ תמיד לבדוק את רשימת הרכיבים של המוצרים המוכנים שאתם קונים, ולוודא שאין בהם תוספות לא רצויות.

בתזונה אפשר לשלב גם חלקי פנים, כמו כבד, טחול, לבבות, ריאות וכדומה. חלקי הפנים אינם נתחים שמנים, אבל הם עשירים מאוד בוויטמינים ומינרלים, כמו ברזל, ויטמין B12 וויטמין A, שתורמים לבריאות שלנו. שימו לב שבחלקי הפנים לפעמים מסתתרות גם פחמימות, שאותן יש לחשב במסגרת צריכת הפחמימות היומית.

נתחים מומלצים

  • בשר בקר: אנטרקוט, אסאדו, צוואר, אוסובוקו, חזה בקר עם השומן, חלק מבשר הצלעות וכדומה. לבשר טחון רזה אפשר תמיד להוסיף שומן כבש ולהכין קבב. את הפילה אפשר לאכול עם צ'ימיצ'ורי שעשוי משמן זית וכדומה.
  • בשר כבש: צלעות, חזה, פלדה, כתף, שומן כבש.
  • בשר לבן: צוואר, צלעות, בטן (בייקון), שומן.
  • עוף: כנפיים וכרעיים עם העור! לחלקים רזים, כמו פרגיות וחזה עוף, מוסיפים תוספת שומן.
  • הודו: שוק עם העור, שווארמה נקבה (טחינה לצד השווארמה פותרת את עניין השומן).
  • אווז וברווז: שוקיים וכנפיים עם העור, חזה עם השומן.

דגים

מקרל, פילה סלמון וסרדינים על קרש עץ

דגים שמנים, כמו סלמון, פורל, מקרל, אנשובי וסרדינים, הם השמנים יחסית מבין הדגים. בנוסף, הם מכילים אומגה 3, חומצת שומן שמסייעת בהפחתת דלקתיות, ולכן אנחנו מאוד אוהבים אותם.

זה לא אומר ששאר הדגים לא טובים. אין שום בעיה לאכול דניס, בס, לברק, בורי, אמנון, סול, מרלוזה, נסיכת הנילוס ועוד. כולם מצוינים וטובים, רק שיש בהם פחות אומגה 3 מאשר בדגים השמנים.

אפשר לאכול גם שימורי דגים (טונה וסרדינים), דגים מעושנים, דגים מיובשים ומלוחים, ביצי דגים, כבד דגים וכדומה. רק חשוב לבדוק ולוודא שלא הוסיפו להם סוכר.

פירות ים

שרימפס, מולים, קלמרי ותמנון על קרח

אם אינכם שומרים כשרות, אפשר לאכול גם פירות ים: שרימפס, קלמרי, צדפות, סרטנים, לובסטר, תמנון וכדומה. שימו לב שבחלק מהם יש פחמימות. למשל, במולים יש כ-3.7 גרם פחמימה ל-100 גרם.

ביצים

ביצים

ביצים הן אחד המזונות המושלמים לתזונה, מאחר שהן מכילות שילוב של חלבון ושומן (וגם קצת פחמימה) שמתאים לנו.

בעבר היה מיתוס שאכילת כמות גדולה של ביצים אינה בריאה בגלל הכולסטרול. כיום ידוע שאצל רוב האנשים, לכולסטרול שבביצים יש השפעה קטנה בלבד על רמת הכולסטרול בדם, ולכן אפשר לשלב בתזונה כמות יפה של ביצים, בשלל צורות בישול: חביתה רגילה, חביתה עם בייקון, חביתה עם גבינה צהובה, חביתת עשבי תיבול, חביתה עם סלמון, מקושקשת, ביצת עין, ביצה קשה, סלט ביצים וכדומה.

ניתן לשלב ביצים גם במאכלים שונים, כדוגמת סלט טונה, קציצות, פשטידות קטוגניות וכדומה.

שומנים

חמאה, חמאה מזוקקת, שמן זית, אבוקדו וזיתים

השומן המועדף בתזונה הוא שומן מן החי: שומן בקר, שומן כבש או חזיר, שמאלץ, סמנה וכדומה. ניתן להוסיף גם שמנים צמחיים כמו שמן זית, שמן אבוקדו ושמן קוקוס.

מקור נוסף לשומנים הוא ממרחים שמנים כמו טחינה ומיונז. בטחינה גולמית יש כ-13 גרם פחמימה ל-100 גרם, ולכן היא נחשבת "אפור בהיר", כפי שנסביר בפרק האפורים. על המיונז נרחיב בסעיף ממרחים ורטבים.

אבוקדו וזיתים הם מקור נוסף לשומנים, אך מאחר שהם פירות, הם מכילים פחמימות, ויש לקחת את זה בחשבון.

שמני זרעים תעשייתיים

שמנים כמו שמן קנולה, שמן סויה, שמן חריע וכדומה נחשבים בעיניי לפחות מומלצים, בגלל תהליך ההפקה התעשייתי שלהם ובעיקר בגלל פרופיל חומצות השומן שלהם. שמנים אלו מכילים כמות גבוהה של אומגה 6, ועודף של אומגה 6 ביחס לאומגה 3 עלול לתרום לדלקתיות בגוף. חשוב לציין שבנושא הזה יש ויכוח מדעי, ויש גופים רפואיים שדווקא ממליצים על שמנים אלו. זו הגישה שלי, ולא עובדה מוסכמת.

מאחר שהתזונה הקטוגנית עשויה לסייע בהפחתת הדלקתיות בגוף, שימוש בשמנים מסוג זה קצת מתנגש עם הרעיון שמאחורי התזונה.

השאלה החשובה היא: האם השימוש בשמני זרעים עלול לפגוע בקטוזיס שלי? התשובה היא לא! שומן זה שומן, השאלה לגביהם היא בריאותית, לא שאלה של קטוזיס.

שמן MCT

שמן MCT (Medium Chain Triglycerides), או בעברית טריגליצרידים בעלי שרשרת בינונית, הוא שמן המופק בעיקר משמן קוקוס ומשמן גרעיני דקלים. הוא מכיל חומצות שומן קצרות יותר משאר השומנים שאנחנו אוכלים.

אורכן הקצר של חומצות השומן האלו מעניק להן תכונות מיוחדות. הן מתעכלות בקלות רבה יותר, ועוברות מהמעי ישירות לכבד. לכן הן הופכות לאנרגיה זמינה מהר יותר, ומסייעות לייצור גופי הקטון.

זהו שמן בריא ואיכותי במיוחד. הוא עמיד מאוד לחמצון ושומר על איכותו לאורך זמן. בנוסף, אין לו טעם או ריח, כך שהוספה שלו למנה היא כמעט כמו להוסיף מים.

שמן MCT לא מתאים לטיגון או לבישול בחום גבוה. משתמשים בו בעיקר בקר: בקפה, ברטבים, במיונז ובשייקים.

שימו לב: כמות גדולה של שמן MCT בבת אחת עלולה לגרום לבעיות עיכול. כדאי להתחיל מכפית אחת ולהעלות בהדרגה.

מוצרי חלב

מגש גבינות קשות וגבינת ברי

מוצרי החלב בתזונה הקטוגנית הם אולי אחד הנושאים שיש סביבם הכי הרבה שאלות ובלבול. יש כאלו שטוענים שמוצרי חלב בכלל לא בתזונה. אז בואו נעשה סדר.

מוצרי חלב הם חלק מן התזונה, והם מהווים מקור טוב לשומן וחלבון מן החי, אך יש לקחת בחשבון מספר דברים כאשר אנו צורכים אותם.

לקטוז שווה פחמימה

מוצרי חלב מכילים לקטוז. לקטוז – סוכר החלב – הוא דו-סוכר המורכב משתי מולקולות של סוכר: גלוקוז וגלקטוז. מבחינתנו מדובר בסוכר, או במילים אחרות פחמימה.

בשנים האחרונות נכנסו לחיינו מוצרי חלב ללא לקטוז. חשוב לציין שלמרות שקל לחשוב שאין בהם סוכר, לא כך הדבר. הם עדיין מכילים את אותה כמות סוכרים, אלא שחברות החלב פשוט מפרקות את הדו-סוכר לשני חד-סוכרים. השינוי הזה משמעותי מאוד למי שסובל מאי-סבילות ללקטוז, אך פירוק הלקטוז כשלעצמו לא מפחית את כמות הסוכר במוצר.

ככלל אצבע, ככל שמוצר החלב שמן יותר או מיושן יותר, כך כמות הלקטוז במוצר תפחת, או שלא תהיה קיימת בכלל. חשוב לקחת בחשבון שזה אינו כלל ברזל. ישנם מוצרים שמנים שעדיין יכילו כמות מסוימת של פחמימה. לפעמים אותם מוצרים, של אותם יצרנים, רק באריזות שונות, יכילו פחמימות ולפעמים לא.

לכן בכל פעם שאתם צורכים מוצר חלב שאתם לא מכירים, שווה לבדוק את הערכים התזונתיים שלו, כדי לא להיות מופתעים.

מוצרי החלב הרזים, לעומת זאת, מכילים בדרך כלל יותר פחמימות, ולכן רובם לא מתאימים לתזונה. אך יש גם חריגים שמאוד משמחים אותנו, כמו הקוטג', גבינה לבנה 9% וחלק מהיוגורטים, שהם יחסית דלי פחמימות.

קחו לדוגמה קוטג': בקוטג' 9% ו-12% יש כ-1.2 גרם פחמימה ל-100 גרם. כלומר, בגביע קוטג' שלם (250 גרם) יש כ-3 גרם פחמימה, פחות מאשר במלפפון בינוני (כ-4 גרם). זה כמובן לא אותו הדבר, אבל ההשוואה עוזרת לקבל פרופורציה. בקוטג' 5% יש כ-1.5 גרם פחמימה ל-100 גרם.

איזה קוטג' לבחור? זה עניין של טעם אישי, וגם של מה שחסר לכם באותו יום מבחינת ערכי המאקרו התזונתיים. אם חסר לכם שומן, קחו קוטג' 12%, שיתרום לכם 12 גרם שומן ל-100 גרם. אם חסר לכם חלבון, קוטג' 5% יתרום מעט יותר חלבון, עם 5% שומן בלבד, במחיר של מעט יותר פחמימה.

גם יוגורט יכול להיות חלק מהתזונה. ביוגורט יווני 10% של גד יש כ-3 גרם פחמימה ל-100 גרם. אני אישית אוהב את היוגורט 6.5% של תנובה, שמגיע בקנקנים גדולים ומכיל כ-3.5 גרם פחמימה ל-100 גרם.

פה ושם אפשר למצוא מוצרי חלב רזים יחסית נוספים שמתאימים לתזונה. בגדול, מוצר שיש בו סביב 3.5 גרם פחמימה ל-100 גרם, פלוס מינוס, יכול להתאים לתזונה. רצוי ומומלץ לבחור כאלה שיש בהם אפילו פחות.

שימו לב: יצרנים משנים מדי פעם את המתכונים שלהם. לדוגמה, בגבינה לבנה 9% של תנובה היו בעבר יותר מ-5 גרם פחמימה ל-100 גרם. לאחרונה המוצר שונה, וכיום יש בו 3 גרם פחמימה, מה שהופך אותו למתאים לתזונה. לכן גם במוצרים שאתם מכירים כדאי לבדוק את הערכים התזונתיים מדי פעם.

התגובה האנבולית

חלב נועד לגדל את העגל, ולכן הוא מכיל רכיבים שמעודדים גדילה, ביניהם הורמוני גדילה וחלבונים שמעוררים הפרשת אינסולין. לכן מוצרי חלב עשויים ליצור בגוף תגובה אנבולית.

תגובה אנבולית היא מצב שבו הגוף מקבל אות לבנות ולאגור: לבנות רקמות, שריר ועצם – וגם לאגור שומן.

מניסיוני בליווי מאות אנשים, אצל חלק מהם מוצרי החלב מעוררים חשקים, והירידה במשקל עלולה להיעצר, בעוד שאחרים משלבים אותם בלי שום בעיה. ההשפעה של מוצרי חלב היא אינדיבידואלית מאוד ומשתנה מאדם לאדם.

למה כדאי להמתין מעט עם מוצרי חלב בתחילת התזונה?

בשבועות הראשונים של התזונה הגוף שלנו עובר שינויים גדולים. הוא עובר משימוש בסוכר כמקור אנרגיה לשימוש בשומן. תהליך זה מלווה בשינויים הורמונליים משמעותיים, בתופעות גמילה וכדומה. הרבה דברים קורים במקביל, וקצת קשה לדעת מה משפיע על מה. האם החשקים נובעים מהגמילה מסוכר? או מהתגובה האנבולית למוצרי החלב?

לכן בשיטה שלי אני ממליץ להימנע או לצמצם מאוד את צריכת מוצרי החלב בשבועיים הראשונים, וכך אפשר לבודד את התהליך ולהבין מה משפיע. כשהגוף יתחיל להתרגל לשינוי והעניינים יתחילו להסתדר, תוכלו לבחון את השפעת האפקט האנבולי עליכם.

אחרי כשבועיים, כשאתם כבר נמצאים בקטוזיס, נסו לשלב כל פעם מוצר חלב אחד ובדקו את השפעתו עליכם. הקשיבו לגוף שלכם: האם הופיעו חשקים? האם נתקעתם בירידה?

בתזונה אפשר לשלב

  • חמאה, חמאה מזוקקת (גהי/סמנה).
  • שמנת מתוקה 38%.
  • גבינות צהובות ורכות עתירות שומן, 24% ומעלה – פרמזן, צ'דר, אמנטל, גאודה, אדם, תום, ברי, קממבר, רוקפור וכדומה.
  • גבינות שמנת עתירות שומן, 30%.
  • כדורי בייבי מוצרלה 18%.
  • גבינות בולגריות עתירות שומן, 24% ומעלה.
  • קוטג' 5%, 9% או 12%.
  • גבינה לבנה 9%.
  • יוגורטים ומוצרי חלב רזים יחסית, עד 3.5 גרם פחמימה ל-100 גרם.

ירקות

ירקות ירוקים

סביב השילוב של ירקות בתזונה הקטוגנית צמחו לא מעט מיתוסים. יש מי שחושבים שירקות מיותרים בתזונה, ויש מי שבטוחים שחלקם אסורים לחלוטין. העגבנייה היא דוגמה מצוינת לכך: יש אנשים שעד היום משוכנעים שאסור לאכול עגבניות בתזונה קטוגנית, משום שהן מתוקות ומכילות הרבה סוכר. אז הגיע הזמן לעשות לעגבנייה קצת צדק: בעגבנייה יש רק 3.89 גרם פחמימה ל-100 גרם, כמעט כמו במלפפון, כך שבהחלט אפשר לשלב אותה בתזונה קטוגנית. ואם תהיתם, גם בצל יכול להשתלב – כמובן, בהתאם לכמות שאוכלים ולמסגרת הפחמימות היומית.

ייתכן שחלק מהבלבול נובע מכך שיש גישות שונות לתזונה הקטוגנית. יש הבוחרים בגישה הקרניבורית, המבוססת על מזונות מן החי בלבד, ונמנעים משילוב ירקות בתפריט. אבל הבחירה הזו אינה אומרת שירקות אינם מתאימים לתזונה קטוגנית, או שיש סיבה להימנע מהם בכל גישה.

אישית, אני מאמין שכדאי לשלב ירקות בתזונה ולנצל ככל האפשר את מכסת הפחמימות היומית לטובתם (וגם לטובת פירות שמתאימים לתזונה, בכמויות המתאימות). ירקות הם תוספת מצוינת לתפריט: הם מעניקים טעם וגיוון, ומספקים ויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון כמו בטא-קרוטן וליקופן, פיטוסטרולים וסיבים תזונתיים.

הסיבים התזונתיים חשובים במיוחד. חלקם מזינים את חיידקי המעיים המועילים שלנו, והם עשויים לסייע בסדירות היציאות ובהפחתת עצירות. סוגים מסוימים של סיבים יכולים גם למתן את העלייה ברמות הסוכר לאחר הארוחה, ועשויים לסייע בשיפור תנגודת האינסולין ובהורדת הכולסטרול. בעיניי, אלה סיבות טובות לתת לירקות מקום קבוע בתפריט הקטוגני.

אילו ירקות מתאימים לתזונה?

כל הירקות ברשימות שלמטה מתאימים לתזונה, מאחר שיש בהם מעט פחמימות במנה רגילה. בנוסף, לרובם יש אינדקס גליקמי נמוך. אינדקס גליקמי הוא מדד להשפעה של מזון על רמת הסוכר בדם: ככל שהוא נמוך יותר, הסוכר עולה לאט ובמתינות.

רוב ירקות השורש והירקות העמילניים, כמו תפוחי אדמה, בטטה ותירס, אינם חלק מהתזונה. הם מכילים בדרך כלל יותר פחמימות, או שהאינדקס הגליקמי שלהם גבוה יחסית.

את הירקות אפשר לאכול טריים או מבושלים.

חשוב שהירקות לא יהוו את עיקר הארוחה, אלא ישמשו כתוספת לצד המנה העיקרית. את הפחמימות שמגיעות מהירקות יש לחשב כחלק ממסגרת הפחמימות היומית. במדריך הזה המסגרת בתחילת התזונה היא עד 20 גרם פחמימה ברוטו ליום.

ירקות עליים ועשבי תיבול

  • תרד
  • חסה סלנובה
  • מנגולד
  • בוק צ'וי
  • חסה אייסברג
  • קייל
  • עלי בייבי
  • ריג'לה
  • עלי חרדל
  • ארגולה
  • חסה ערבית (רומית)
עשבי תיבול
  • פטרוזיליה
  • שמיר
  • כוסברה
  • בזיליקום
  • אורגנו
  • זעתר
  • רוזמרין
  • קורנית
  • נענע
  • טימין

ירקות דלי פחמימה

  • סלרי
  • פטריות
  • כרובית
  • אספרגוס
  • מלפפון
  • מלפפון חמוץ (לוודא שאין תוספת סוכר)
  • עגבנייה
  • שעועית ירוקה
  • כרוב לבן
  • כרוב סגול
  • חציל
  • ברוקולי
  • כרוב ניצנים
  • פלפל ירוק
  • פלפל אדום
  • פלפל צהוב
  • פלפל חריף
  • קישואים
  • זוקיני
  • במיה
  • קולורבי
  • צנון/צנונית
  • שומר
  • בצל ירוק
  • דלעת

ירקות פחמימתיים יחסית

בחלק מהירקות יש יותר פחמימות. אפשר לאכול אותם, אבל חשוב לשים לב לכמות ולאכול אותם במסגרת הגבלת הפחמימה היומית:

  • ארטישוק
  • בצל
  • ג'ינג'ר
  • שום
  • דלורית

פירות

פירות יער, אבוקדו וזיתים

רוב הפירות עשירים בסוכר (בעיקר פרוקטוז וגלוקוז), ולכן הם אינם חלק מהתזונה. אך יש מגוון מצומצם של פירות שמכילים מעט פחמימות, ולכן אפשר לשלב אותם בכמות מועטה בתזונה.

  • תות שדה.
  • פירות יער: פטל, דומדמניות ואוכמניות. אוכמניות הן עשירות יחסית בפחמימות (כ-14.5 גרם פחמימה ל-100 גרם) ולכן נאכל מהן במתינות.
  • סברס: אחד הפירות האהובים עליי. לפני כמה שנים בדקתי לעומק את הערכים התזונתיים שלו, והייתי מהראשונים שהביאו לקהילה הקטוגנית את הבשורה שגם סברס יכול להשתלב בתפריט.
  • קרמבולה (חשוב: אנשים עם מחלת כליות חייבים להימנע ממנה, מאחר שהיא עלולה להיות רעילה עבורם).
  • פיטנגו.
  • אבוקדו – זה אולי לא נתפס כך, אבל אבוקדו הוא פרי. הוא נחשב כסופרפוד של ממש: מקור מצוין לשומן צמחי. עשיר בחומצת שומן אולאית, שהיא חומצת שומן איכותית ובריאה. חשוב לשים לב שאבוקדו מכיל כמות פחמימה יפה ולכן לאכול אותו במשורה.
  • זיתים – גם הם פירות, והם מקור מעולה לשומן איכותי, עשיר בחומצה אולאית. זיתים הם החבר הכי טוב שלכם כאשר חסר לכם שומן: עשרה זיתים יוסיפו לכם כ-5 גרם שומן, במחיר של כגרם אחד של פחמימה.
  • לימון וליים – מכילים פחמימות, נשתמש בהם בעיקר כתיבול בכמות קטנה.

פיצוחים, אגוזים וזרעים

פקאן, מקדמיה, אגוזי ברזיל, אגוזי מלך, זרעי צ'יה וזרעי פשתן

כשאנו מדברים על פיצוחים, הכוונה היא לפיצוחים טבעיים או קלויים במלח. לא מדובר בפיצוחים עם תוספת סוכר, כמו פקאן סיני ושקדים מסוכרים, ולא בפיצוחים מצופים, כמו קבוקים, בוטנים אמריקאים וכדומה.

פיצוחים מותרים בתזונה, אבל הם לא אמורים להיות מרכז התזונה. מרכז התזונה שלנו הוא בשר, עופות ודגים, ביצים, מוצרי חלב, והירקות והפירות שמתאימים לתזונה.

למרות שפיצוחים עשירים בשומן, הם מכילים גם הרבה פחמימות, בין 13 ל-30 גרם פחמימה ברוטו ל-100 גרם. בנוסף, רובם מכילים הרבה אומגה 6, ועודף של אומגה 6 עלול לתרום לדלקתיות. לכן רצוי לאכול מהם כמה שפחות, ובכמות קטנה.

מאחר שרובנו מתקשים לעצור אחרי שקד או שניים, חשוב לשים לב במיוחד לכמויות.

מבין האגוזים, פקאן, מקדמיה ואגוזי ברזיל עדיפים, כי יש בהם יחסית פחות פחמימות. שימו לב: אגוזי ברזיל עשירים מאוד בסלניום, ולכן מספיקים 1-2 ביום. קשיו ופיסטוקים מכילים יותר פחמימות, ולכן מומלצים פחות.

יש אגוזים וזרעים שנחשבים טובים יותר, מאחר שהם מכילים אומגה 3 מהצומח, חומצת שומן שמסייעת בהפחתת דלקתיות. אגוזי מלך, זרעי צ'יה וזרעי פשתן הם הבולטים שבהם. לכן אם כבר אוכלים אגוזים וזרעים, הם עדיפים.

אפשר לאכול גם זרעים כמו שומשום וצנובר, בכמות קטנה. קוקוס טבעי, או קלוי ללא סוכר, אפשר בכמויות קטנות.

מה זה אפורים?

מאפים וממרחים

כדי להבין מה זה אפורים, צריך לקחת צעד אחד אחורה ולהבין מה תפקיד התזונה שלנו. התזונה שלנו צריכה להיות בריאה, שלמה ומזינה, ולספק לגוף את כל מה שהוא צריך.

אפורים הם בעצם הנגטיב של ההגדרה הזו. אלה מאכלים שאני ממליץ לצמצם: חלקם עשירים בפחמימות או בקלוריות, קשה לשלוט בכמות שאוכלים מהם, או שהם מחזקים הרגלי אכילה שאנחנו רוצים להשאיר מאחור. לכן את האפורים אוכלים מדי פעם ובכמות קטנה.

טחינה – אפור בהיר

לצערנו, טחינה גולמית מוגדרת כאפור. בטחינה גולמית יש כ-13 גרם פחמימה ל-100 גרם. המספרים על האריזות משתנים מיצרן ליצרן, אבל טחינה עשויה משומשום, ובשומשום יש כ-13 גרם פחמימה. בנוסף, יש בטחינה הרבה מאוד קלוריות והרבה אומגה 6, שעודף שלה עלול לתרום לדלקתיות, וזה מתנגש עם הרעיון שמאחורי התזונה.

אז למה טחינה נחשבת כאפור בהיר? כי יש חוק במדינת ישראל שאסור לאכול שווארמה בלי טחינה. אני כמובן צוחק, אבל שווארמה בלי טחינה זה באמת דבר מבאס. בגלל זה אנחנו מאפשרים קצת טחינה, בכמות קטנה, ורצוי טחינה ביתית. מכינים אותה בבית, מדוללת עם מיץ לימון ושום, ובכף של טחינה ביתית יש כ-1.5 גרם פחמימה.

חמאת בוטנים

בחמאת בוטנים יש כ-19 גרם פחמימה ל-100 גרם, הרבה מאוד קלוריות והרבה אומגה 6. חשוב גם לזכור שחמאת בוטנים היא סוג של ממתק. כשאתם אוכלים אותה, אתם בעצם נענים לחשקים של הגוף למתוק, וזה עלול להגביר את הרצון לאכול מתוקים. לכן רצוי להימנע ממנה ככל האפשר, וכמובן רק ללא סוכר.

אם כבר משתמשים בחמאת בוטנים, אני אישית מעדיף שתהיה לזה הצדקה קולינרית. רוצים להכין רוטב סאטה אינדונזי שדורש כף או שתיים של חמאת בוטנים? בשמחה. אבל לשבת ולאכול חמאת בוטנים עם כפית, זה משהו שהייתי ממליץ להימנע ממנו.

קמח שקדים וקמח קוקוס – אפור כהה מאוד

קמח שקדים וקמח קוקוס הם הבסיס לכל המאפים הקטוגניים. בקמח שקדים יש הרבה פחמימות, ובקמח קוקוס אפילו יותר. בנוסף, בקמח השקדים יש הרבה אומגה 6, שעודף שלה מעודד דלקתיות.

אבל הבעיה האמיתית היא שאף אחד לא יושב ואוכל קמח שקדים עם כפית. הקמחים האלה כמעט תמיד מגיעים כחלק ממאפה או עוגה קטוגנית, ומוסיפים להם שוקולד, חמאת בוטנים, שמנת להקצפה, פודינגים וכדומה. בעצם אנחנו יוצרים ממתק.

זכרו שבפרוסה של כ-150 גרם של עוגת גבינה קטוגנית עלולות להסתתר 500-600 קלוריות. ואם כבר אפיתם עוגה, סביר להניח שהעוגה שהכנסתם למקרר במערכה הראשונה תיגמר עד המערכה השלישית. זה עלול להגביר מאוד את החשקים למתוק.

לחמים קטוגניים

פה צריך זהירות. הרבה מאוד לחמים שמתיימרים להיות קטוגניים הם לא באמת קטוגניים, ויש כאלה שמכילים אפילו קמח לבן או קמח כוסמין. לכן, כשנתקלתם בלחם שאתם לא מכירים, תמיד בדקו את רשימת הרכיבים.

לחמים קטוגניים עלולים להזכיר לנו את התזונה הישנה, ולכן אני מתייחס אליהם כפתרון למצבים מסוימים. יש לכם טיול של יום שלם ואתם צריכים להתארגן על אוכל? בא לכם פעם בשבוע-שבועיים טוסט? אין בעיה. אבל היזהרו לא להיכנס להרגל של לחם כל יום.

שוקולד מריר

ברוב השוקולדים המרירים, גם ב-90%, עשרת האחוזים הנוספים הם ברוב המקרים סוכר, מלטיטול (ממתיק שלא מתאים לתזונה) או פרוקטוז. היום כבר יש שוקולדים טובים יותר, שממותקים בסטיביה או בממתיקים דומים. אבל גם כאן, בקובייה אחת (כ-10 גרם) יש 60-70 קלוריות, והשוקולד יוצר חשקים ועלול לעודד המשך של אכילת מתוקים. לכן מדי פעם, ובכמות קטנה.

אז מתי כן?

תפיסת העולם שלי היא כזו: יש לכם יום הולדת, אירוע או ערב חג? אפשר לשלב מאפה קטוגני, עוגה קטוגנית או שוקולד. אבל לא כבסיס קבוע בתזונה ולא כל יום, מאחר שהדברים האלה מוגדרים כאפורים, ואותם אוכלים בכמות קטנה ומדודה.

ממרחים ורטבים

קעריות עם קטשופ, מיונז, חרדל דיז'ון ורוטב סויה

ממרחים ורטבים הם דרך טובה לגוון את האוכל. משתמשים בהם בכמות קטנה, מדי פעם, ותמיד בודקים את רשימת הרכיבים.

מיונז

ההעדפה שלנו היא מיונז ביתי, משמן MCT, שמן אבוקדו וכדומה. ברור לי שלא לכל אחד יש את הזמן, הכוח או הרצון להכין מיונז בבית, ולכן אפשר גם להזמין מיונז איכותי משמן MCT או משמן אבוקדו מ-iHerb.

אפשר כמובן לקנות מיונז בסופר. חשוב לקנות תמיד את המיונז השמן, ולא את גרסאות ה"לייט" וה"דיאט" – בהן מחליפים בדרך כלל את השומן בעמילן, וזה לא מתאים לתזונה.

המיונז של טומי כמעט ללא פחמימות, אבל הוא עשוי משמן חמניות, שמן זרעים שנחשב פחות איכותי. זה לא פוגע בקטוזיס, אבל משנה את האיזון בין אומגה 6 לאומגה 3 בגוף. מאחר שאנחנו אוכלים ממנו כמות קטנה ומדי פעם, אפשר לספוג את זה.

לחלופין, אפשר להשתמש במיונז השמן של הלמנ'ס או של חברות אחרות. שימו לב שבמיונזים האלו יש כמות קטנה של סוכר, ואותה מכניסים למסגרת הפחמימות היומית. בכל מקרה מדובר בכף מדי פעם, בלי להגזים.

קטשופ

לא צריך להכין קטשופ בבית. להיינץ יש קטשופ ללא סוכר וללא מלח – שימו לב לקנות דווקא את הגרסה הזו, שמגיעה בדרך כלל בבקבוק קטן יותר. יש בו 4.1 גרם פחמימה ל-100 גרם, שמגיעות מהעגבניות, והוא ממותק בסוכרלוז, שאין לנו בעיה להשתמש בו.

חרדל

חרדל דיז'ון, עם גרגרים או בלי, וכל חרדל אחר – כל עוד אין בו תוספת סוכר.

רוטב סויה נטול גלוטן

כפי שהסברנו בפרק הקודם, אנחנו לא אוהבים סויה בתזונה הקטוגנית, בגלל החומצה הפיטית שבה, שמעכבת ספיגה של מינרלים חיוניים. אבל בגישה השפויה, אם בא לכם מוקפץ מדי פעם, אפשר להשתמש ברוטב סויה בכמות קטנה. רק הקפידו שיהיה נטול גלוטן, כי רוב רטבי הסויה הרגילים מכילים חיטה.

שתייה

כוס מים

במהלך התזונה אפשר לשתות:

  • מים – הכי טוב והכי בריא!!!
  • סודה.
  • קפה (בלי חלב, אפשר עם מעט שמנת מתוקה או חלב שקדים ללא סוכר).
  • תה.
  • קקאו ללא סוכר (לא שוקו או שוקולית). שימו לב שגם בקקאו יש מעט פחמימות.

משקאות דיאט

כוס קולה עם קוביות קרח

אחת השאלות הנפוצות בתזונה הקטוגנית: האם מותר לשתות משקאות דיאט, כמו פפסי זירו, קולה זירו או ספרייט דיאט? התשובה היא כן. המשקאות האלה (לא מיצים מופחתי קלוריות) ממותקים בדרך כלל באספרטיים, שאינו מעלה את רמת הסוכר בדם, ולכן לא פוגע בקטוזיס.

הנושא שנוי במחלוקת. יש מחקרים שקושרים בין משקאות דיאט להשמנה או לפגיעה בחיידקי המעי, אבל רובם מחקרי תצפית, שמראים קשר ולא סיבה ותוצאה. ארגון הבריאות העולמי סיווג את האספרטיים ב-2023 כ"אפשרי שמסרטן", על בסיס ראיות מוגבלות, אבל השאיר את הכמות היומית המותרת ללא שינוי. הכמות הזו שווה בערך לתשע פחיות ויותר ביום. יש גם מי שמעדיפים להימנע מהם מסיבות של תפיסת עולם, כי אין בהם שום רכיב טבעי.

אני שותה פפסי זירו באופן חופשי, וזה לא יוצר לי חשקים ולא מעכב ירידה – ואני לא היחיד. בסופו של דבר, תעשו עם עצמכם את החשבון.

משקאות אלכוהוליים

משקאות אלכוהוליים

האם אפשר לשתות אלכוהול בתזונה הקטוגנית?

התשובה היא כן. במשורה, ולא לעיתים תכופות, ולא את כל סוגי האלכוהול. בואו נבין למה.

האלכוהול עוצר את שריפת השומן

אלכוהול הוא תוצר טבעי של התססה. הגוף מפרק אותו בכבד, וכשהוא מזהה אלכוהול, הוא נותן לפירוק שלו עדיפות על פני כל השאר. פירוק האלכוהול עוצר זמנית את שריפת השומן בכבד. מאחר שגופי הקטון נוצרים בכבד מפירוק של שומן, גם ייצור גופי הקטון מהשומן מאט באותו זמן, וזה מעכב את הירידה במשקל. אחרי שהגוף מסיים לפנות את האלכוהול, הוא חוזר לשרוף שומן ולייצר קטונים. קצב הפינוי משתנה מאדם לאדם.

משקאות אלכוהוליים שמתאימים לתזונה הקטוגנית

אלכוהול נקי, כמו ויסקי, ג'ין, טקילה, וודקה, רום וערק, הוא המתאים ביותר לתזונה. ההשפעה העיקרית שלו היא עצירה זמנית של שריפת השומן, ולא תוספת של פחמימות וסוכרים.

יין אדום יבש או יין לבן יבש מכילים אמנם פחמימות, אבל בכמות נמוכה: בכוס יין יש בין 2 ל-4 גרם פחמימה, תלוי בנדיבות הברמן. לכן, אם אתם שותים פעם בכמה שבועות כוס יין אחת או שתיים, או משתמשים ביין לבישול, ההשפעה על התזונה תהיה קטנה. הדגש הוא על שתייה מדודה ולא תדירה.

משקאות אלכוהוליים שאינם בתזונה

משקאות אלכוהוליים שאינם נקיים מגיעים עם כל מיני תוספות שאינן בתזונה הקטוגנית, כמו סוכרים, פרוקטוז, עמילנים ודגנים.

  • קוקטיילים – מכילים סוכרים ומיצי פירות (פרוקטוז), ולכן אינם בתזונה.
  • בירה – עשויה מדגנים ומכילה הרבה פחמימות, כ-10-13 גרם לבקבוק. גם היא לא בתזונה.
  • משקאות אנרגיה כתוספת לאלכוהול – רד בול, XL וכל שאר משקאות האנרגיה מכילים כמות גבוהה של סוכרים, ולכן אינם בתזונה. אם כבר, יש גרסאות ללא סוכר.
  • טוניק – ברוב המקרים מי הטוניק מכילים סוכרים. מצאתם טוניק ללא סוכר? שיחקתם אותה.

השפעת האלכוהול מתחזקת בדיאטה הקטוגנית

קחו בחשבון שהשפעת האלכוהול עליכם תהיה חזקה משמעותית, ולכן שתו בזהירות, ואל תנהגו אחרי שתייה, גם אם שתיתם מעט. מי שנוטל תרופות לסוכרת צריך לדעת שאלכוהול עלול להוריד את הסוכר בדם, ולכן יש להתייעץ עם הרופא.

לסיכום

שתייה מתונה של אלכוהול מדי פעם, או שימוש בו לבישול, היא אפשרית, אבל לא על בסיס יומי או שבועי.

ממתיקים

ממתיקים

אני שם בצד את כל הדיון אם ממתיקים זה דבר בריא או לא. האם אפשר להשתמש בממתיקים בתזונה קטוגנית? התשובה היא כן, אבל לא בכל הסוגים.

ההתאמה של ממתיק לתזונה נמדדת לפי הערך הגליקמי שלו, כלומר לפי ההשפעה שלו על רמת הסוכר בדם. ממתיק שמעלה את הסוכר בדם גורם גם להפרשת אינסולין, ובתזונה קטוגנית אנחנו שואפים לשמור על שניהם נמוכים. חלק מהממתיקים אינם מעלים את הסוכר בדם כלל (ערך גליקמי 0), והטובים פחות מעלים אותו במידה מסוימת (ערך גליקמי גבוה מ-0).

מעבר לעניין הפיזיולוגי של השפעת ה"מתוק" על הגוף, יש גם את המימד הנפשי. הטעם המתוק הוא מעין הד מן העבר של התזונה הישנה שלנו. המתוק קשור אצלנו להמון התניות שיצרנו לאורך שנים – מתוק אחרי האוכל, מתוק כשעייפים, פיצוי רגשי וכדומה. אלו התניות שאנו רוצים לנתק.

הממתיקים המותרים בתזונה

סטיביה (Stevia)מותר

מופקת מעלים של צמח דרום אמריקאי ממשפחת המורכבים. לסטיביה ערך גליקמי 0, והיא אינה מעוררת הפרשת אינסולין. לחלק מסוגי הסטיביה יש טעם לוואי של ליקריץ. רצוי להשתמש בגרסה הנוזלית, מאחר שלגרסת האבקה מוסיפים לעיתים חומרי מילוי או ממתיקים אחרים.

לרכישה ב-iHerb

אריתריטולמותר

מופק מתירס. בעל ערך גליקמי 0, ואינו מעורר הפרשת אינסולין. אריתריטול הוא רב-כוהל שהגוף לא יודע לפרק, ויש לו אפקט מקרר בפה, כמו מנטה. צריכה בכמות גבוהה עלולה לעורר אצל חלק מהאנשים רגישות בבטן.

בשנת 2023 פורסם מחקר שקשר בין רמות גבוהות של אריתריטול בדם לבין סיכון מוגבר לאירועי לב. זה עדיין לא מוכח, אבל מומלץ להשתמש בו במתינות.

פרי הנזיר - מונק פרוטמותר

המונק פרוט הוא פרי ירוק שמגיע מסין, ומכונה גם "לו האן גו". הוא מתוק פי 150-250 מסוכר, בעל ערך גליקמי 0, ואינו מעורר הפרשה אינסולינית. מאחר שקשה מאוד למצוא אותו בצורתו הטהורה, ורוב המוצרים הם תערובת שלו עם ממתיקים אחרים (בדרך כלל אריתריטול), חשוב לבדוק מה הוסיפו לתערובת.

לרכישה ב-iHerb

אלולוזמותר

אלולוז הוא סוכר נדיר, שמופק מתירס ודומה בתכונותיו לסוכר. הערך הגליקמי שלו 0, והוא אינו גורם להפרשת אינסולין. יש אפילו מחקרים ראשוניים שמראים שהוא עשוי להוריד מעט את רמות הסוכר בדם.

האלולוז מתוק כ-70% מסוכר, וטעמו "עדין" יותר. היתרון הגדול שלו הוא שהוא יודע להתקרמל, מה שהופך אותו למתאים במיוחד לבישולים ולאפייה מסוימים.

כיום, סוף סוף, אפשר למצוא אותו בישראל בחנויות הטבע או להזמין מ-iHerb.

לרכישה ב-iHerb

סוכרלוזמותר

ממתיק מתוק פי 600 מסוכר, שמגיע בשתי גרסאות: נוזל ואבקה.

לסוכרלוז עצמו ערך גליקמי 0. אבל בגרסת האבקה מערבבים אותו עם חומרי מילוי, בדרך כלל מלטודקסטרין ודקסטרוז, שהם סוכר לכל דבר, ולכן האבקה מעלה את הסוכר בדם ואפילו חזק יותר מסוכר לבן. לכן השימוש בגרסת האבקה לא רצוי. הגרסה הנוזלית מותרת בתזונה, מאחר שאינה גורמת לתגובה אינסולינית.

בדרך כלל נשתמש בסוכרלוז נוזלי. אפשר להשיג אותו כמעט בכל סופר, ורצוי לבחור בבקבוק עם הפקק הצהוב, שהוא נקי מתוספות.

סוכרלוז נמצא גם בחלק ממשקאות הדיאט, למשל בסודה בטעמים ובטוניק ללא סוכר של שוופס.

אספרטייםמותר

אספרטיים הוא אחד הממתיקים שנמצאים במשקאות הדיאט. הערך הגליקמי שלו 0, והוא אינו מעורר תגובה אינסולינית. זו גם הסיבה שאפשר לשתות משקאות דיאט בתזונה ללא השפעה על הקטוזיס. על המחלוקת סביבו הרחבנו בפרק משקאות הדיאט.

אספרטיים מתפרק בחום, ולכן מתאים כתוספת למזונות קרים.

אינוליןמותר

אינולין הוא לא ממש ממתיק, אלא סיב תזונתי שמופק משורש עולש, עם טעם מתוק עדין - בערך עשירית מהמתיקות של סוכר. האינדקס הגליקמי שלו 0, והוא אינו מעורר הפרשת אינסולין. בגלל המתיקות העדינה משתמשים בו בעיקר בתערובות, יחד עם ממתיקים אחרים, והוא גם מזין את חיידקי המעיים הטובים. בכמות גדולה הוא עלול לגרום לגזים.

ממתיקים שרצוי להימנע מהם

מלטיטולרצוי להימנע

דומה מאוד לסוכר, ולכן משמש כתחליף סוכר בהרבה מוצרים "ללא סוכר". בעל ערך גליקמי 36, וגורם לקפיצת אינסולין גבוהה, ולכן פחות מומלץ. בכמויות גבוהות יכול לפעול כחומר משלשל.

קסיליטולרצוי להימנע

קסיליטול הוא האח הקטן של המלטיטול. הערך הגליקמי שלו 13, והוא גורם לעלייה מסוימת באינסולין, ולכן פחות רצוי בתזונה. יש לקחת בחשבון שהגוף שלנו מסוגל לספוג רק כ-50% מהפחמימות שבקסיליטול. בכמות גדולה הוא עלול ליצור בעיות עיכול.

חשוב: קסיליטול רעיל מאוד לכלבים, גם בכמות קטנה. אם יש לכם כלב בבית, שמרו אותו הרחק ממנו.

סכריןרצוי להימנע

סכרין הוא ממתיק מלאכותי שהתגלה כבר ב-1879, לפני כמעט 150 שנה. לסכרין עצמו ערך גליקמי 0, אבל גם הוא נמכר לרוב בשקיקים או בטבליות עם חומרי מילוי, שמעלים את הסוכר בדם. סביב הסכרין יש הרבה מחלוקות אם הוא בריא או לא, ויש טענות לתופעות לוואי (שלא הוכחו מעולם). בבישול טעמו של הסכרין עלול להפוך למר. מאחר שיש תחליפים טובים יותר, ההמלצה היא להימנע.

שקיות ממתיקים

הערה לגבי שקיות הממתיקים של בתי הקפה. חשוב להכיר את כללי הסימון: כל מוצר שיש בו פחות מגרם אחד של פחמימה ופחות מארבע קלוריות יכול להיות מוגדר כ"אפס קלוריות". לכן בשקיות רבות רוב התכולה היא בעצם דקסטרוז או מלטודקסטרין, שהם סוכר לכל דבר, מעורבבים עם מינון קטן של ממתיק חזק. כדאי לבדוק את רשימת הרכיבים גם בשקיות הקטנות.

אם הגעתם עד לפה, כל הכבוד. השקעתם.

יש לכם את הידע. אני אתן לכם את הכלים.

תפריט מותאם אישית, תוכנית ברורה וליווי צמוד בדרך לתוצאות.

אני רוצה להתחיל נכון